החלטה בתיק ע"ע 19455-06-11

   עיריית תל-אביב- יפו                                                              המבקשת

   קובי נוח                                                                                    המשיב

בשם המבקשת: עו"ד דפנה בן גל

בשם המשיב: עו"ד ליאת קינן

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת חנה טרכטינגוט ונציג ציבור מר רפי גלמיאל; תע"א 6046-06), בו ניתן סעד הצהרתי המורה כי המשיב זכאי לכל התוספות מכוח הסכם האוטומציה החל מחודש אוגוסט 2002. עוד נקבע כי מאחר והחישוב שערך המשיב שגוי ובהעדר חישוב נגדי מצד המבקשת, אין אפשרות ליתן סעד כספי.

2.         המשיב עובד אצל המבקשת (להלן- העיריה) החל משנת 1988. בשנת 1990 קיבל המשיב מעמד של עובד קבוע. במהלך עבודתו הועסק המשיב במגוון תפקידים והחל משנת 2002 מונה לתפקיד רכז מחשוב במינהל החינוך בעיריה ובתפקיד זה הוא מכהן עד היום. בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד העיריה לסעד הצהרתי ותשלום תנאי שכר והטבות בהתאם להסכם מקומי שנחתם בין העיריה לארגון העובדים שלה, אשר מעניק תנאי שכר מיטיבים לעובדים ותיקים המועסקים באגף המחשוב (להלן - הסכם האוטומציה). המשיב טען כי הוא זכאי לתנאי הסכם האוטומציה מכוח הבטחה שקיבל במועד בו הועבר לעבודה באגף המחשוב. לחילופין, טען המשיב כי העברתו לתפקיד רכז מחשוב מקנה לו הטבות שכר מכוח תנאי הסכם האוטומציה ומהווה "קידום אחד נוסף" מכוח הוראות הסכם בדבר חריגות שכר מיום 3.3.99 (להלן- הסכם חריגות). בית הדין קיבל את תביעת המשיב. בית הדין קבע, בין היתר, כי קידומו של המשיב במעברי תפקידים בתוך אגף הפיקוח לא היוו קידום אחד נוסף, כהגדרתו בהסכם חריגות. בית הדין פסק כי תפקידו של המשיב כרכז מחשוב עומד בתנאי הסכם חריגות ולכן הוא זכאי לכל התוספות מכוח הסכם האוטומציה, החל מכניסתו לתפקיד רכז המחשוב בחודש אוגוסט 2002.   

3.         המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית הדין האזורי מיום 14.7.11 ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שבפנינו.

4.         המבקשת טוענת כי סיכוייה לזכות בערעור טובים, שכן לא היה מקום לחייבה בתשלומים שיכול ובעתיד הממונה על השכר ייקבע כי מדובר בתשלום חורג. עוד טוענת המבקשת כי קידומו של המשיב לתפקיד רכז מחשוב אינו מהווה "קידום אחד נוסף" המזכה אותו בהטבות שכר מכוח הוראות הסכם חריגות. עוד טוענת המבקשת כי המשיב כבר קיבל תוספות שכר מכוח הסכמים מקומיים במועד בו קודם לתפקיד ראש חוליה ביחידת הגרירות. מוסיפה המבקשת וטוענת כי רכיבי פסק הדין מסתכמים בכמה מאות אלפי שקלים ואם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין, קיים חשש שיקשה עליה להיפרע מהמשיב אם הערעור יתקבל. בקשר לכך מפנה המבקשת לתגובת המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין בבית הדין האזורי ממנה עולה כי עבורו הסכום הפסוק גבוה וחיוני לכלכלת ביתו ומשפחתו. לחילופין, נכונה המבקשת להפקיד בקופת בית הדין ערובה כספית להבטחת החזר הסכומים שישולמו למשיב.

5.         המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוען כי יש לפעול על פי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי.המשיב מציין כי לפי פסק הדין על המבקשת לשלם לו הפרשי שכר רטרואקטיביים החל מחודש אוגוסט 2002 וכן להתאים את שכרו לתנאי הסכם האוטומציה מכאן ואילך. לגופו של עניין טוען המשיב כי סיכויי הערעור קלושים, שכן פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס על קביעות עובדתיות והתרשמות מן העדויות שבאו בפניו, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. לטענתו, קביעת בית הדין נסמכת על עדותם של עדי המבקשת בעצמם, אשר אישרו את השיטה בה פעלה המבקשת במהלך שנים רבות ממנה עלה כי לא מדובר בקידום וולונטרי של העובד מרצונו החופשי אלא ברוטציה שביצעה המבקשת. עוד טוען המשיב כי בפסק הדין נקבע כי התקבלה עמדת הממונה על השכר לפיה ההליך דנן אינו מצריך את צירופו מאחר והוא נסוב, בעיקרו, על מחלוקות עובדתיות שאין בידיו להביע עמדה ואילו השאלות המשפטיות המתעוררות בו הוכרעו מכבר בפסיקת בית הדין הארצי. מוסיף המשיב וטוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בקשר לכך נטען כי המבקשת הינה עיריה בעלת אמצעים ולכן תשלום מיידי של הסכום הפסוק לא ייפגע בה כלכלית, בעוד שעבור המשיב מדובר בסכום כסף גבוה וחיוני לכלכלת משפחתו, אשר נמנע ממנו במהלך עשר שנים, ולאחר שש שנות דיונים ממושכות. יתרה מכך, המשיב הינו עובד המבקשת וככל שהערעור יתקבל, לא יהיה לה כל קושי בגביית הסכומים שישולמו לו.    

6.         הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי. בעל דין המבקש לעכב את ביצועו של פסק דין כספי חייב להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד, כי קיימים סיכויים טובים לקבלת הערעור שהוגש על ידו והשני, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שיהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו באם יזכה המבקש בערעורו לאחר שפסק הדין נגדו יבוצע (ע"א 10583/05 סגל - בנק איגוד לישראל בע"מ, ניתן ביום 4.3.07).

7.         לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. טענות המבקשת במסגרת הודעת הערעור ראויות להתברר בערעור גופו ואין מקום לקבוע בשלב זה כי ערעורה משולל כל יסוד. מנגד יש להתחשב בכך שמדובר בתקופה ממושכת (כחמש שנים) שמקורה בניהול ההליך בבית הדין האזורי בה נאלץ המשיב להתדיין לשם מימוש זכויותיו. בנסיבות אלה נראה לנו כי האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים בשלב זה הוא לעכב את ביצוע פסק הדין בכל הנוגע לתשלום הרטרואקטיבי בלבד, וזאת עד למועד פסק הדין בערעור. המשיב ימשיך לקבל את שכרו בהתאם לתנאי הסכם האוטומציה, כפי שקבע בית הדין האזורי.  

8.         סוף דבר - הבקשה מתקבל בחלקה כאמור בסעיף 7 לעיל. אין צו להוצאות.

ניתנה היום ‏‏כ"ז אלול, תשע"א (‏26 ספטמבר, 2011) בעדר הצדדים.